התענגו על טינוס
גבינת טיניאן, לוזה, ארטישוק בר, צלפים, תאנים וענבי רוזאקי (מגוון מיוחד של ענבים) ממלאים את הסלסילה הטעימה של טינוס ומגיעים לשולחנכם בצורת התמחויות מקומיות מעוררות תיאבון.
הפירות והמוצרים ש"נולדו" על האי, בין אבנים יבשות וטרסות, שווים למגהטון של הפתעות מלוחות.
ניתן לאפיין את ארץ טינוס כל דבר מלבד עקרה. פורה, עם מישור פרודוקטיבי בקאטו מרי, שדות, גינות השקיה וגידולים המבטיחים את עצמאותם של תושביו, הוא עומד כחריג לכלל האדמה הצחיחה באיים הקיקלאדיים. הפירות והמוצרים ש"נולדים" על האי, בין אבנים יבשות וטרסות, שווים למגהטון של הפתעות מלוחות. אפילו המיקומים העקרים נותנים משהו; צלעות, אורגנו, שומר, טימין, דיטני, סמפירה, נענע ומרווה...
כל אלה עוסקים במתן ארומה וטעם לוואי מובהק להתמחויות המקומיות. פטריות, שפע של ארטישוק בר, עגבניות מיובשות, חלזונות, יונים וארנבות, מוצרים הנובעים ישירות מהטבע הפראי של טינוס, הופכים למאכלים מסורתיים מהמטבח הטיניאני (חביתת ארטישוק, עגבניות מיובשות עם בלילה, ארבעתליה עם נקניק או סיגלינו, כדורי שומר, כדורי שומר, כדורי שומר, חלזונות, וסלונים מבושלים ביין) המוגשים בטברנות ובמסעדות של האי.
במחלבת הגבינות המודרנית ליד טריפוטמוס מייצרים סוגים יוצאי דופן של גבינות, כמו Tinos Gruyere, Spicy Kopanisti (מוצר PDO המיוצר רק בקיקלאדים), Anthotyro, Petroma (גבינה לא מלוחה), מלאתוני, גבינה עגולה (המכונה כדורים) וגבינת מעדני Tinos (גבינת פטה ראויה לתחליף עדין לטעם). מצד שני, יש את הנקניקים; כמו במיקונוס, המנהג הקדום שנקרא "צ'וירוספגיה" (שחיטת חזירים) מתרחש בכפרים, וכך מייצרים לוזה, נקניקיות בעבודת יד, סקורדטו (סוג של נקניק עם תבלינים שונים), סיגלינו (בשר חזיר שמור בשומן), גלינה (שומן חזיר), סיסרא ופיצ'טים. לצד כל המטעמים הללו, יש מקום מיוחד לראקי הטיניאן שהוא די קל לשתייה, היין הלבן (אסקאתארי ואספרופוטמיסיו), המופק מהכרם המקומי, קסרוטיגנה, עוגות גבינה מתוקות, לוקומיה, תאנים ירוקות או מיובשות וענבי רוזאקי איכותיים.
